מור, בוקר ושות' - משרד עו''ד
  
 

בתי המשפט
בית משפט לענייני משפחה
מחוז תל אביב
בפני כב' השופט פאול שטרק   תאריך: 25.11.2009
בדלתיים סגורות
בעניין: ט. מ., קטין
ת.מ., קטינה
באמצעות אמם אפוט' טבעית  י.ע.
י.ע. 
 ע"י ב"כ עו"ד  נ  ג  ד 
 ע.מ. 
 ע"י ב"כ עו"ד 

מיני-רציו:
* משמורת משותפת פיסית הינה קשה יותר ממשמורת משפטית משותפת עם סדרי ראיה. בכל שאלת משמורת יש להעדיף כל דרך שתעניק לקטינים ביטחון פיסי והחשוב מכל חיזוק נפשי. במצב הקיים בענייננו, לאור חוסר התקשורת והשנאה בין הצדדים, לא ניתן לקבוע משמורת משותפת. נקבעה משמורת בידי האם, וסדרי ראיה לאב.
* משפחה – משמורת קטינים – משמורת משותפת
* משפחה – משמורת קטינים – עקרון טובת הילד
.
הכרעה בעניין משמורת קטינים. הצדדים נישאו בנישואין אזרחיים בקפריסין וטרם סודר ג"פ. האב עותר למשמורת משותפת והאם מתנגדת וטוענת, שיש לקבוע משמורת לידיה וסדרי ראייה לאב, על אף העובדה כי לא הגישה תביעה למשמורת הקטינים לידיה. ההורים אינם מדברים בינהם וערוץ התקשרות בין האב לאם, הינו באמצעות דואר אלקטרוני והודעות טקסט במכשיר נייד בלבד.
.
ביהמ"ש לענייני משפחה קבע משמורת בידי האם, וסדרי ראיה לאב, מהטעמים הבאים:
במדינת ישראל להבדיל מארה"ב (הידועה כמקום בה התפתח רעיון "משמורת משותפת") חל ס' 14 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות לפיו, קיימת משמורת משותפת משפטית של שני ההורים. עפ"י הפסיקה, כאשר ההורים פרודים וילדם המשותף נתון למשמורת אצל אחד מהם, קיימת ושרירה החובה לקבל החלטות מהותיות הנוגעות לילדם, במשותף; תולדה של משמורת משותפת נבעה מגישות הקשורות לתנועות הבאות לחזק את דמות האבות בגידול הקטינים לאחר גירושין וקיימת מחלוקת בין המומחים בסוגיה זו עד עצם היום הזה. הנקודה הרלוונטית הא, מהי טובת הילד? האם טובתו מתבטאת בכפיית משמורת משותפת, חרף השסע הטבעי עקב הגירושין, או שמא טובת הילד מחייבת תשתית של יציבות הבנויה על שיתוף פעולה הורי, כאשר בהעדר שיתוף פעולה מתאים לנסיבות, יש לקבוע משמורת מסורתית וסדרי ראיה.
כאשר מדובר במשמורת פיסית משותפת, אזי הסיכון לחיכוך משמעותי בין ההורים לעיני הקטינים הינו מוגבר, זאת נוכח ריבוי ההזדמנויות שעל ההורים להיות בקשר ביניהם. סיכון זה אינו מבוטל ומהווה סכנה של ממש לשלוות הקטינים. בכל שאלת משמורת יש להעדיף כל דרך שתעניק לקטינים ביטחון פיסי והחשוב מכל חיזוק נפשי.
משמורת משותפת פיסית הינה קשה יותר ממשמורת משפטית משותפת עם סדרי ראיה. גם כך יש צורך במקרים לא מעטים במתאם הורי. אולם תפקידו של אותו מתאם הורי אינו לעבוד In Loco Parentis, אלא לסייע לצדדים להגיע להבנות והחלטות משותפות. במצב הקיים בענייננו, לאור חוסר התקשורת והשנאה בין הצדדים, הדבר לא ניתן. לפיכך,לא נקבעת משמורת משותפת, אלא משמורת בידי האם ולאב סדרי ראיה מתאימים. יחד עם זאת, אין בקביעה זו כדי לשלול את האפשרות בעתיד. שני הצדדים חייבים לעבוד ביחד כדי להתגבר על אי יכולתם לתקשר ולהוריד את רמת המתיחות למינימום.

פסק דין

 ע ו ב ד ו ת

1. בהתאם להסכמה בין הצדדים מיום 9.12.2008 נתבקשתי להכריע בעניין משמורת  הקטינים בטרם הכרעתי בתובענה למזונות.

2. ביום 19.7.06 הגישה האם תובענה למזונות הקטינים ומדור שקט.

3. ביום 21.9.06 האב הגיש תובענה למשמורת הקטינים.

4. הצדדים נישאו בנישואין אזרחיים בקפריסין. שני הצדדים יהודים. מכתבי טענותיהם עולה, שטרם סודר ג"פ. לצדדים שני קטינים כתוצאה מהקשר ביניהם: 
א. ת.מ., ילידת ****;
ב. ט.מ., יליד ****.

5. הצדדים הגישו תובענות לפירוק שיתוף בדירת מגוריהם בתמ"ש 36222/06 ובתמ"ש 36223/06. על פי המדבקות שעל גבי התיקים, שתי התובענות נפתחו ביום 9.4.08.

6. מיום הגשת התובענה למזונות ביום 19.7.2006 המשיכו הצדדים להתגורר תחת קורת גג אחת. אולם לפני 10 חודשים, הצדדים נפרדו והאם רכשה חלקו של האב בדירת המגורים ב******, הידועה כגוש ***, בחלקה ***. 

7. האב עותר למשמורת משותפת והאם מתנגדת וטוענת, שיש לקבוע משמורת לידיה וסדרי ראייה לאב, על אף העובדה כי לא הגישה תביעה למשמורת הקטינים לידיה. 

 בתסקיר פקידת הסעד מטעם הגב' *** מיום 17.9.2007 ציינה באשר למשמורת המשותפת, כלהלן:

"בשל העדר תקשורת בין ההורים והפערים בגישותיהם בנושאי חינוך הילדים והטיפול בהם, אין מקום, להערכתנו, להמליץ על משמורת משותפת."

 עם זאת, בתסקיר נוסף של הגב' *** מיום 25.1.2008 (כ-4 חודשים בלבד לאחר התסקיר הראשון מטעמה) היא כתבה, כי:

"להערכתנו המקצועית הנתמכת גם על ידי אנשי המקצוע המעורבים, משמורת משותפת, לא רק שלא תערער את תחושת היציבות והבטחון של הילדים, אלא יש בה כדי לחזקם.
  ……..
 מצפייתנו בהתנהלות ההורים, התרשמנו כי למרות הבדלי הסגנון והשוני הקיים לעיתים בגישותיהם, נודעת חשיבות רבה לכל אחת מהם בגיבוש משותף של מענים שיתאימו לצרכי הילדים ולקשייהם. האם הביעה חשש מתקשורת לא תקינה בהקשר למשמורת המשותפת.
 ………
לאור יכולתם ההורית הטובה של שני ההורים, העובדה כי ילדיהם חשים בטחון מלא עם כל אחד מהם, ורואים בכל אחד מבתי ההורים כביתם שלהם, ולאחר התייעצות עם אנשי המקצוע מעורבים, אנו מעריכים כי טובת הילדים הינה משמורת משותפת.
להערכתנו המקצועית, מסר אודות הורות משותפת ומכבדת של שני ההורים הינו חשובה ומשמעותית, הן להרגעת הילדים שחוו מצוקה רגשית קשה בשנים האחרונות והן לחיזוק תובנות ההורים לגבי אחריותם המשותפת והמשלימה זו את זו – כלפי ילדיהם".

 מאידך, חוות הדעת (אשר הוגשה ברשות) מטעם ד"ר ***, אשר הוגשה לתיק ביום 2.3.2009 העלתה ספק באשר למשמורת של מי מההורים:

"ברמת התקשורת הנוכחית, כאשר ההורים (לכשעצמם ראויים כהורים לכל דבר), חייבים להיות בקשר שוטף וקונסטרוקטיבי, אינני יודעת מהי המשמורת המתאימה לטובת הילדים".
 
8. אין חולק, שההורים אינם מדברים זה עם זו כבר זמן רב, לרבות מאז שנפרדו. נכון לכתיבת שורות אלה, התקשורת היחידה המתבצעת בין ההורים, הינה באמצעות דואר אלקטרוני והודעות טקסט.
 כך למשל, תכתובת האי-מייל בין הצדדים מיום 1.5.2008 (בשעה 9:45):

"יש ל*** פגישה מחר עם הפסיכולוגית בתשע. פגישות אישיות היא יכולה כפי שאמרה לנו לקבוע רק בשעות הבוקר. אתה יכול להעיר אותו מאוחר (או לא להעיר אותו – אני יכולה להעיר אותו בשבע וחצי ולטפל בו). אני אקח אותו אליה ומשם חזרה לביה"ס".
 
 או תכתובת אי מייל מיום 10.5.2008 (משעה 11:03):

"מה עם ההחזר של מחצית העלות של טיפולי השיניים? שמתי כבר מזמן את הקבלות על השיש. לגבי הגג, מתברר שלא כ"כ פשוט למצוא אנשי מקצוע שיעשו רק את העבודה הזו וגם יענו על כל הקריטריונים שלך. בינתיים תשתדל לא ללכת שם יחף".

 דוגמא להודעת טקסט אשר שלחה *** ל*** ביום 21.3.2009, בשעה 10:05:

  "מייל: כותרת "*** חולה"
 אתמול הוא לא הרגיש טוב. התחיל עם כאב ראש, אחרי זה עם חום. בערב הקיא את ארוחת הצהריים והתייצב. בלילה היה לו חום אך ישן יחסית טוב. אם ימשיך כך, נראה לי שביום א' לא כדאי שילך לביה"ס. ביום א' הוא יוכל להיות איתי עד 12:00".

9. ביום 17.9.07 נערך תסקיר והמלצת פקידת הסעד הייתה משמורת זמנית בידי האם, בנימוק של חוסר תקשורת בין ההורים.
 
"בשל העדר תקשורת בין ההורים והפערים בגישותיהם בנושאי חינוך הילדים והטיפול בהם, אין מקום, להערכתנו, להמליץ על משמורת משותפת…. להערכתנו, כאמור, לאם יכולת לענות על צרכי הילדים והמלצה על היותה משמורנית יש בה משום המשכיות בקביעות וברצף של הטיפול בילדים".
10. האם הגישה מטעמה חוו"ד של ד"ר *** . מדובר בחוו"ד פסיכולוגית של האם בלבד. למעשה, מדובר בחוו"ד בשאלת מסוגלותה ההורית ללא בדיקת הדינאמיקה בין ההורים לבין עצמם וביחד עם הקטינים. אף לא נבדקה במסגרת חוות דעתה הדינאמיקה של האב והקטינים ללא האם.

מעיון בחוו"ד עולה, כי חווה"ד מבוססת על דברי האם בלבד. אולם אין חולק, שעל פי מה שנמסר על ידי האם ניתן לעמוד על פער ההשקפות שבין ההורים ושהוא אכן קיים.

עניין נוסף שאינו שנוי במחלוקת הינו, באשר ליתר המסקנות בחוות הדעת לחיוניות רצף סדרי ראיה בין האב והקטינים.

11. בהתאם להחלטה מיום 8.2.09 התקבל דיווח מהמטפלת בצדדים מיום 16.2.09. אולם, ממכתבה של ד"ר ***, שדעתה מבוססת אך ורק על שיחות עם ההורים היא הייתה בדעה, ששני ההורים ראויים כהורים לכל דבר.
 
אולם היא התרשמה, כי:

"כי לבני הזוג יש קושי רב ביותר בתקשורת פתוחה ביניהם. התקשורת ביניהם היא בעיקרה מתנצחת ולעומתית וברובה מתמצית בהאשמות הדדיות".

ד"ר *** הוסיפה:

"נסיונות לדו שיח לא הצליחו. האם מרגישה שהיא מותקפת מילולית וכי צועקים עליה ולא יכולה לתקשר בעל פה ובחדר אחד . האם מגיב לדבריה בקולניות ובכעס וקוטע את דבריה".

ד"ר *** מסכמת, כלהלן:

"התרשמתי שכל אחד מההורים לכשעצמו מתפקד היטב כהורה איכפתי אחראי הממלא את תפקידו כראוי. יחד עם זאת טובת הילדים דורשת מההורים ללמוד ולהשתמש בערוצי תקשורת והדברות מעבר לשימוש בדואר אלקטרוני כדי להגיע להסכמות משותפות הנוגעות לחיי הילדים".

לסיכום – להבדיל ממסקנות פקידת הסעד ד"ר *** בדיעה:

"ברמת התקשורת הנוכחית, כאשר ההורים לכשעצמם ראויים כהורים לכל דבר חייבים להיות בקשר שוטף וקונסטרוקטיבי, אינני יודעת מהי המשמורת המתאימה לטובת הילדים. בנוסף, רמת התקשרות הנוכחית בין בני הזוג, מעמידה כעת בספק את היעילות של עובדת מתאם הורי".

בטרם סיום חלק זה של פסק הדין יש לציין, כי ביום 27.4.09 האב הגיש "עדכון, השלמה וחיזוק לבקשת האב להסמיך פקידת סעד /רווחה לטפל בכל המחלוקות המתעוררות הקשורות בילדים.

בהודעה זו האב מציין שני אירועים:
 הראשון – מחלוקת עקרונית ורצינית ביחס לטיפול רפואי לילדים. במקרה דנן, הילד חלה והאם לא הסכימה לקחתו לרופא, לאחר החמרה במצבו, לקח האב הילד לרופא תחת איומיה של האם שתפנה למשטרה. אם כן, האב מלין על הזנחת האם בטיפולה בילד ובאי טיפולו הרפואי.

השני – אחד הילדים אוים ע"י האם בהכאה בחגורה, תופעה אשר אפיינה את האם בעבר, לטענת האב.

אשר על כן, טוען האב, כי שני אירועים אלה מעידים על חיוניות הסמכת פק"ס/רווחה לטפל במחלוקות/אירועים אלה, שלא רק ע"י ביהמ"ש עצמו.

המסקנה מהמצב המתואר ובקשת האב היא, שעדיין קיים קצר בתקשורת בין האב והאם.

12. האב עותר למשמורת משותפת וגורס, שניתן לנהל חיי שלווה לטובת הקטינים, כאשר ערוץ התקשרות בין האב לאם, כאמור, הינו באמצעות דואר אלקטרוני והודעות טקסט במכשיר נייד בלבד.

תמיכה לעמדתו ניתן למצוא בחוות דעתה של פקידת הסעד, הגב' ****.

13. האם מעלה טענות לגבי מסוגלות הורית של האב בכך שאינו מסוגל לתקשר איתה בדרך המקובלת ורק עקב התנהגותו היא עומדת על כך שהתקשורת תתנהל כפי שמתנהלת (ראה : ס' 17-16 לסיכומי האם):

"16. דומה כי קשה למצוא, זוג הורים בעל תקשורת כה לקויה כמו ההורים דנן. די לעיין בדרך התקשורת שבין ההורים – העברת אי-מיילים ללא דיבור, וזאת גם בתקופה שחיו תחת קורת גג אחת, די לעיין במכלול הבקשות שהגיש האם כנגד האם, בניסיונו להאשים אותה בכל אשמה אפשרית, בחוסר יכולת להגיע לכל הסכמה הן בנושאים בריאותיים, הן בנושאי חינוך, הן בנושאי טיפול פסיכולוגי, הן בנושא תחזוקת הבית ועוד ועוד.

17.לבני הזוג תקשורת כה לקויה, שאין להעלות על הדעת כלל אפשרות שהם יגדלו יחדיו ילדים".

14. מנגד עומדת מול עיני מכתבה של ד"ר ***, כפי שציינתי לעיל.

15. השאלה בפני היא, האם משמורת משותפת לשני ההורים במתכונת של תקשורת בעקיפין מטיבה עם הקטינים. קרי, האם משמורת משותפת תטיב עם הקטינים, אם לאו.

ד י ו ן

משמורת משותפת, מהי, התפתחותה והביקורת.

16. במדינת ישראל להבדיל מארה"ב (הידועה כמקום בה התפתח רעיון "משמורת משותפת") חל ס' 14 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות התשכ"ח – 1962 (להלן: "חוק הכשרות"), לפיו:
  "ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".
 על פי החוק הכשרות קיימת משמורת משותפת משפטית של שני ההורים. בכל מקרה, חרף הימצאות הקטין פיסית בין ההורים, דהיינו מי המשמורן הפיסי (ראה בהרחבה בספרה של ד' הקר, "הורות במשפט – מאחורי הקלעים של עיצוב הסדרי משמורת וראייה בגירושים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדים, תל אביב 2008), בעמ' 129-130:
"משמורת משפטית היא הסמכות להחליט החלטות הקשורות לחיי הילדים. אחד השינויים הבולטים שחלו בשיטות משפט מערביות לגבי יחסי הורים-ילדים לאחר גירושים הוא ההכרה באפשרות למשמורת משפטית משותפת (Joint Legal Custody).
.........
בשלושת העשורים האחרונים, בין היתר כחלק מהמאמץ להגביר את המעורבות של אבות גרושים בחיי ילדיהם, לעודדם לשמור על קשר עם ילדיהם ולשלם עבורם מזונות, החלו יותר ויותר מדינות לחוקק חוקים המכירים באפשרות כי גם לאחר גירושים הילדים יהיו במשמורתם המשפטית המשותפת של ההורים".

17. הגישה למשמורת במדינות רבות בארה"ב אינה מאבחנת בין משמורת פיסית לבין זו משפטית (דהיינו אפוטרופסות). בגל של חקיקה במדינות בארה"ב (בקליפורניה נחקקו חוקים הקובעים חזקה לטובת משמורת משותפת (אשר הינה משמורת פיסית ומשפטית).

 אולם ב-1988 חלה נסיגה בדעה זו ובמדינת קליפורניה, כפי שנעשה במדינות אחרות, המחוקק שלל החזקת משמורת משותפת וקבע מבחן התאמת משמורת לצרכי המשפחה באופן אינדיבידואלי. ראה לעניין זה – "The Child And The Vicissitudes Of Divorce", Wallerstein And Shauna, from "The Scientific Basis Of Child Custody Decisions"(at 89-87, edited by Galatzer-Levy And Kraus, 1999, Wiley & Sons).

18. תולדה של משמורת משותפת נבעה מגישות הקשורות לתנועות הבאות לחזק את דמות האבות בגידול הקטינים לאחר גירושין (ראה הציטוט לעיל מספרה של ד' הקר).
 בעניין זה ניתן למצוא חומר רב ואין צורך לחזור עליו, אלא לציין שקיימת מחלוקת בין המומחים בסוגיה זו עד עצם היום הזה. הנקודה היא הרלוונטית הינה, מהי טובת הילד? האם טובתו מתבטאת בכפיית משמורת משותפת, חרף השסע הטבעי עקב הגירושין, או שמא טובת הילד מחייבת תשתית של יציבות הבנויה על שיתוף פעולה הורי, כאשר בהעדר שיתוף פעולה מתאים לנסיבות, יש לקבוע משמורת מסורתית וסדרי ראיה.
 (ראה: Maccoby And Mnookin "Dividing The Child: Social And Legal Dilemmas Of Custody" (Cambridge M.A.: Harvard University, Press, 1992 ), לפיו:

 "... deeply concerned about the use of joint physician custody in cases where there is substantial parental conflict ... we do not think it good for children to feel caught in the middle of parental conflict ...".
"To the extant that this custody arrangement is the result of encouragement by mediations, or judges for that matter, we think it unwise" (at. 285-284).  

19. ראה גם "The Best Interest Of The Child", Goldstein ET.AL, The Free Press New York 1996.

20. המחקר הקיים בארה"ב מצביע על בעייתיות במשמורת הפיסית המשותפת, כאשר ההורים נמצאים בסכסוך קשה.
ראה: "The Scientific Basis Of Child Custody Decision", Galatzer-Levy And Louis Kraus, Wiley & Sons 1999.

"Potential dangers of joint custody include the engendering of loyalty conflicts and instability that sole custody mitigates against by preserving continuity of caretaking and support for the autonomy of one primary parent, without interruption"
  ………….
"... robs children of security and predictability" (Joint Custody and Empirical Knowledge: The Estranged Bedfellows of Divorce" (Pruett and Santangelo).  

21. כמו כן, המחברים מצביעים על נתונים משתנים. המחקר מצביע על כך, ששיתוף הפעולה בין ההורים במצב של משמורת משותפת מקבלת הדגשת יתר ואין ממצאים אמפיריים של ממש. יחד עם זאת נקבע:

"The strongest empirical evidence that interparental conflict in shared parenting situation can adversely affect child adjustment emerges from two studies drawing from three distinct samples" (at.409)
………
"These studies do not unequivocally demonstrate that joint custody promotes conflict, only that among highly conflictual parents, the frequent access to each other serves to sustain hostilities and predict ongoing aggression" (at. 410).

 מהתסקירים אשר הוגשו לתיק ניתן ללמוד, כי התנהגות הצדדים מאופיינת כמערכת יחסים בעלת קונפליקט מאוד גבוה וזאת אף ניתן ללמוד מעדויות הצדדים אשר נשמעו בתיק.

התפתחות הגישה למשמורת משותפת הפיסית והשיקולים

22. במקרה שלפנינו ההורים פרודים ואינם חיים עוד תחת קורת גג אחת. על אף עובדה זו, כאשר ההורים פרודים וילדם המשותף נתון למשמורת אצל אחד מהם, קיימת ושרירה החובה לקבל החלטות מהותיות הנוגעות לילדם, במשותף. כך פסק בית המשפט העליון בע"א 2266/93 פלונים נ' אלמוני, פ"ד מט(1) 221, 240-241:

"זכויות ההורים כלפי ילדיהם ניתן לחלק לצורך ענייננו לשניים: משמורת, ושאר ענייני האפוטרופסות. במצב הרגיל (כשהתא המשפחתי שלם), חופפות המשמורת והאפוטרופסות הטבעית, אולם משמחליטים האב והאם לסיים את חייהם המשותפים ולהיפרד זה מזו, קם ההכרח להעניק משמורת פיסית על הילד לאחד מהם והשני זוכה בזכויות ביקור בלבד ... אולם, המשפט הישראלי אינו מעניק זכות-יחיד להורה המשמורן על כלל ענייני האפוטרופסות, והענקת החזקה למי מן ההורים משיירת זכויות עודפות המוסיפות להיות נתונות לשני ההורים גם יחד:

" ... גירושי ההורים משאירים את דין האפוטרופסות בעינו ועדיין יש לשני ההורים דעה לגבי חינוך ילדם. ייתכן שלגבי עניין משני וקל ערך הנוגע לחינוכו של קטין בבית ההורה המחזיק בילד, תהא זכות ההכרעה בידי אותו הורה... הרשות להחזיק בקטין אינה אלא צמודה למעמד האפוטרופסות, אך חינוכו של קטין ולימודיו עניין הם לשני האפוטרופסים לענות בו... מקום שאלה חלוקים בדעותיהם, על בית המשפט לקבוע, בהתאם לסעיף 25 הנ"ל.'
(בג"צ 181/68 פלורסהיים נ' בית הדין הרבני, פ"ד כב(2)723, בעמ' 727-726; ראה גם בג"צ 181/81 מור נ' בית הדין הרבני, פ"ד לז(3) 94, בעמ' 106).

"מובן שאין האמור נוגע לכלל ההחלטות שעל ההורה לקבל בנוגע לילדיו, וברור שלהורה המשמורן נתון שיקול הדעת לקבל החלטות שהן טפלות או אינהרנטיות לזכות למשמורת, בלא צורך להיוועץ בהורה השני. .. קשה לגדור את קו הגבול, בין אותם נושאים שהם טפלים ונגררים אחר המשמורת, לבין הנושאים שההכרעה בהם נותרת בידי שני ההורים, אך נראה כי ניתן להכליל ולומר שמדובר בהחלטות עקרוניות הנוגעות לזכותו-חובתו הכללית של ההורה כלפי הילד: דאגה לחינוכו הכללי והדתי של הקטין, פיקוח על רכושו, דאגה לבריאותו של הקטין. בכל הנושאים הללו על ההורים להחליט תוך שיתוף פעולה והסכמה, ולעיתים כרוכה הפעולה באישור בית המשפט (ראה סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). הגיונה של גישה זו נעוץ בכך שחובותיו וזכויותיו של הורה כלפי ילדיו אינן מתמצות אך בזכות להחזיק בו, ואינן מסתיימות משנמסרת החזקה בו להורה האחר, ולהיפך. גישה המעניקה מונופול להורה המשמורן פוגעת לא רק בזכויותיו של ההורה האחר אלא גם בילד...". 

וכן ראה ביטוי לגישה זו בע"א 181/68 הנ"ל (פרשת פלורסהיים), בעמ' 727:

"ייתכן שלגבי עניין משני וקל ערך הנוגע לחינוכו של קטין בבית ההורה המחזיק בילד, תהא זכות ההכרעה בידי אותו הורה. ההכרעה בעניין כזה יכול שתהא טפלה לזכות החזקה. לא כן הוא לגבי עניין בעל חשיבות עקרונית, אם יקבל הילד חינוך דתי או אחר, אשר בו נתחלקו האפוטרופסים בדעותיהם'."

 כן אפנה לעיקר מסקנותיו של ד"ר מוטי חיימי במאמרו "משמורת משותפת – הפתרון הראוי ביותר בעת גירושין", לפיו:

"1. משמורת משופת מפחיתה את התחושה הטראומטית של אבדן שהילד חד לעיתים קרובות כאשר אחד ההורים עוזב את הבית....
2. ילדים יוצאים נשכרים כאשר מערכת היחסים בין ההורים בנויה על שיתוף פעולה וכאשר אין מאבקים משפטיים מיותרים. כאשר ההורים שבעי רצון במידה סבירה מהסדרי המשמורת, הסיכוי שהם ישתפו פעולה ביניהם, במגוון נושאים, גבוה יותר. הסיכוי למניפולציה מצד הילדים יורד, ובמקביל הם לומדים שניתן לפתור קונפליקטים בצורה תרבותית...". 

 משקל תסקיר פקידת הסעד

23. אין ביהמ"ש כבול לתסקיר פקידת הסעד. (ראה: ע"מ (חי') 384/06 ו.א. נ' ו. (ז). מ, מיום 28.3.2007, [פורסם בנבו]).

"עמדת המומחה לעולם בגדר המלצה בלבד וההכרעה הסופית נתונה לבימ"ש".

24. אולם במקרה דנן אירע מהפך בין התסקיר מיום 17.9.07, בו המליצה על משמורת אצל האם וסדרי ראיה לאב, לבין התסקיר מיום 25.1.09, לפיו היא ממליצה על משמורת משותפת.

25. בעדותה מיום 8.2.2009 פקידת הסעד גב' *** הסבירה את תמיכתה במשמורת משותפת, כלהלן:

"לשמחתי האם החלה לשתף פעולה בטיפול משפחתי ולקבל הדרכה הורית ואני מאמינה שהדבר מגביר הסיכויים לשיפור בתקשורת בין ההורים. האב נמצא בהדרכה כל התקופה הזו וגם משפר ההתנהלות של האב. אני מאמינה שההדרכה משפרת ההתנהלות של שני ההורים. במהלך השני וחצי האחרונות נוכחתי שהמעורבות של האב בחיי הילדים מאוד מאוד חשוב. המעקב האינטנסיבי אחרי הילדים וההורים מראה על הורות משותפת של שני ההורים. למסר כלפי שני ההורים שהאחריות שלהם כהורים היא לשיתוף פעולה ביניהם. זה מסר מאוד חשוב. מעקב אחרי הדינמיקה של המשפחה הוא הכרחי לכן חל שינוי בהמלצה שלנו" (עמ' 17 לפרוטוקול).

 לשאלת בית המשפט האם ההורים כיום בשלים יותר למתן החלטה למשמורת משותפת, השיבה גב' *** כדלקמן:
 
"אני חושבת שהם בשלים לזה היום. אבל רוצה להגיד שבענינו לא שיש תנאים שאם לא מתקיימים אי אפשר לחשוב על משמורת משותפת, זה מסר חשוב להורים ולילדים שהאחריות שלהם כהורים היא כן להשקיע בהורות משלימה ואחריות משותפת ולאפשר יותר מקום לאב בחיי הילדים. חשוב לטובת הילדים בלי שום קשר לאמא הטובה שיש להם" (עמ' 24 לפרוטוקול).

26. אולם אין בפיה מענה לאופן התקשורת בין ההורים ואיך ישפיע הדבר על הקטינים. וכך העידה גב' *** בעניין:

"ש. הורים שמתקשרים עם מיילים צפופים, זה לא תקשורת מספיק טובה בין הורים במצב כזה לצורך משמורת משותפת.
ת. לא. הייתי רוצה שהתקשורת תהיה יותר טובה. לצורך משמורת משותפת בהערכה שלי אם יתקיימו המלצות של שיתוף פעולה עם אנשי המקצוע אני מאמינה כי ההורים ילכו וישפרו את התקשורת. היום יש חסמים אישיים ורגשיים בגלל הסיבות. אני סומכת על כל אחד מההורים. יש להם היכולות הם באמת דואגים לילדים" (עמ' 22 לפורטוקול).

וכך ממשיכה העדה להעיד:

"ש. אם האם היתה אומרת שהיא מתלבטת עם האב מראש שהיא היתה רוצה להחליף מייל על נושא מסוים כגישה האם את סבורה כי התקשורת היתה קצת אחרת.
ת. התשובה לשאלות אלה ברורה. זה צריך לקרות. הילדים יצאו נשכרים עם תקשורת פתוחה וגלויה נטולת רגשות שקשורים למאבק" (עמ' 23 לפרוטוקול).
 
27. לא זו אף זו, כנגד דעתה של פקידת הסעד גב' *** מתווספות כמה נקודות.

 במכתבה מיום 9.10.07 פקידת הסעד גב' *** מדווחת על מחלוקת קשה בין ההורים בעניין העברת הבן לבית ספר "... ". לאחר פירוט על כל הנדרש לשם כך, היא מסיימת במילים אלה:

"יש לקוות כי עד למועד זה יצליחו ההורים ליישב את המחלוקת ביניהם ולהחליט החלטות משותפות בכל הקשור לחינוך ילדיהם ולטובתם, בהתאם לאחריות ההורית המוטלת עליהם".

 מדובר בדעה חזקה וביקורתית על ההורים. לשאלה האם בתסקיר מיום 25.1.09 חל שינוי של ממש, קשה לענות בחיוב. אולם, לאחר עיון בהודעת המטפלת ד"ר *** ברור, ששני ההורים ביחד ולחוד חייבים לעבור דרך ארוכה כדי ללמוד איך לתקשר אחד עם רעהו ולהסיר את המחלוקת הקשה ביניהם בעניין הגירושין והכל על מנת להיטיב עם הקטינים.

 כפי שציינתי לעיל, הודעת האב מיום 30.5.09 מצביעה על חוסר התקדמות בנושא שיתוף הפעולה והתקשורת בין ההורים. עצם רצונו של האב שפקידת הסעד תכריע במחלוקות בין ההורים מדגיש העדר יכולת (או הרצון) לקיים אינטראקציה עם האם, כדי להגיע להחלטות משותפות בכל הנוגע לקטינים.

28. אף הנקודה הפחות חשובה של העדר סידור ג"פ משקפת המאבק הרוחני בין הצדדים. ברור לכל בר דעת, שאין שום עתיד לקשר זוגי בין הצדדים, אולם ברור שמי מבין הצדדים מחזיק בג"פ כקלף מיקוח. מעשה שכזה מסמן אי הבנת אותו הורה בצורך להסיר כמה שיותר נקודות חיכוך ומחלוקות כדי להביא הקשר ההורי למי מנוחות והכל למען רווחת הקטינים.

29. קיים סיכון ממשי של חטיפת הקטינים (נפשית ו/או פיסית) אודות סכסוך הקשה בין ההורים. עצם ערוץ התקשורת בין ההורים מדגיש אי תקינות הקשר והחשדנות עד לשנאה עצומה הקיימת בקרבם.
 המתח בין ההורים מביא את הקטינים לסף של הזדהות עם אחד מההורים או למעמד של מגשרים. אי הסכמת ההורים ו/או אי היכולת לקיים שיחה מתורבתת בעניין הקטינים הינה עובדה בולטת המשפיעה לרעה על הקטינים.

כאשר מדובר במשמורת פיסית משותפת, אזי הסיכון לחיכוך משמעותי בין ההורים לעיני הקטינים הינו מוגבר, זאת נוכח ריבוי ההזדמנויות שעל ההורים להיות בקשר ביניהם. סיכון זה אינו מבוטל ומהווה סכנה של ממש לשלוות הקטינים. בכל שאלת משמורת יש להעדיף כל דרך שתעניק לקטינים ביטחון פיסי והחשוב מכל חיזוק נפשי.

ס י כ ו ם

30. התרשמתי ממכלול העדויות בתיק, שאף מינוי מתאם הורי מקצועי לא יוכל בשלב זה נוכח הנסיבות הקיימות, לסייע לצדדים וזו אף דעתה של ד"ר ***.

31. משמורת משותפת פיסית הינה קשה יותר ממשמורת משפטית משותפת עם סדרי ראיה. גם כך יש צורך במקרים לא מעטים במתאם הורי. אולם תפקידו של אותו מתאם הורי אינו לעבוד In Loco Parentis, אלא לסייע לצדדים להגיע להבנות והחלטות משותפות.

32. במצב הקיים הדבר לא ניתן. לכן, איני קובע משמורת משותפת, אלא משמורת בידי האם ולאב סדרי ראיה מתאימים. יחד עם זאת, אין בקביעה זו כדי לשלול את האפשרות בעתיד. שני הצדדים חייבים לעבוד ביחד כדי להתגבר על אי יכולתם לתקשר ולהוריד את רמת המתיחות למינימום.

33. יש לקבוע סדרי ראיה רחבים כאשר הצדדים ימשיכו בטיפול (ביחד ובנפרד). רק בחלוף תקופה משמעותית ניתן יהיה לבחון האם ההורים הצליחו לשים מאחוריהם את הכעס הקיים המונע פעילות בצוותא בדרך הנורמטיבית (אפילו להורים גרושים) הדרושה למשמורת משותפת.

34. הנני קובע, כאמור, משמורת הקטינים בידי האם, כאשר במקביל מתבקשת פקידת הסעד להמליץ על סדרי ראיה ודרכי טיפול בהתאם לאמור בפסק הדין. על פקידת הסעד להגיש ההמלצות עד יום 25.1.2010. עד אז הסדרי הראיה הקיימים יישארו בתוקף עד למתן החלטה אחרת בעניין.

35. הוצאות משפט יידונו בסיום ההליכים בתיק המזונות.

36. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב-יפו בתוך 45 יום מקבלת פסק הדין.
 ניתן היום ח' בכסלו תש"ע (25 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.

 

5129371
54678313פאול שטרק 54678313-36621/06
פאול שטרק, שופט
קלדנית: חש
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 
 

 השאר פרטי התקשרות 
 ונחזור אליך בהקדם

 

     
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:


 

 
 
 
מהי הטרדה מאיימת

 חשיבות  צוואה
 צו הגנה מתי?
 גביית מזונות באמצעות הוצאה לפועל
 הסכם ממון
הסכם גירושין
 
 
 
 
 
 פס"ד למזונות ילדים
 פס"ד לפירוק שיתוף דירה
פס"ד לאיזון משאבים של בני  הזוג
פס"ד לקביעת מוניטין  של הבעל בקריירה
 פס"ד לקביעת שווי נכסי קריירה
פס"ד למזונות אישה
 
 כתובות  בתי משפט לענייני משפחה /בתי הדין הרבניים
 אתר משרד הרווחה -פקידי הסעד
אתר הוצאה לפועל
 רשות המיסים
 אתר בית הדין הרבני
אתר בית המשפט

 
מור, בוקר ושות' - משרד עו"ד   מרכז עזריאלי, מגדל משולש קומה 28  דרך מנחם בגין 132, תל אביב  67023    טל. 03-6955644   פקס. 03-6096269

לייבסיטי - בניית אתרים