מור, בוקר ושות' - משרד עו''ד
  
 

  בתי הדין הרבניים

דף הבית >> בתי הדין הרבניים
סמכות בתי הדין הרבניים נחלקת לשניים: הסמכות הבלעדית והסמכות המקבילה.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 – כללי החוק העיקריים:
"שיפוט בעניני נישואין וגירושין"
  1. עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי הדין הרבניים.
  2. עריכת נישואין וגירושין. נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.
  3. שיפוט אגב גירושין
  4. הוגשה אל בית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג".
לא פעם כאשר נישואיהם של בני זוג עולים על שרטון, הצעד הראשון בהליך הינו חשוב ביותר להליך הגירושין, קרי, הגשת תביעה לגירושין על הכרוך בה אל בתי הדין הרבניים, או לחילופין מספר תביעות (מזונות קטין, חלוקת רכוש, מזונות אישה, איזון משאבים, פירוק שיתוף וכו') לבית המשפט לענייני משפחה.
עבור כל צד קיימת חשיבות מכרעת היכן יבחר לנהל את ההליך המשפטי (במידה והוא זה שיגיש ראשון): האם במסגרת בתי הדין הרבניים או האם בבית משפט לענייני משפחה? זאת על מנת שבן זוגו או בת זוגתו לא יפעל/תפעל קודם לכן ויפנה/תפנה לערכאה שתהיה פחות טובה מבחינתו/ה.
כאשר מגיע/ה בן/בת הזוג למסקנה כי נישואיו/ה הגיעו לקיצם וכי אין כל דרך חזרה בשיקום הנישואין, עליו/ה לפעול במהירות ובנחישות, להקדים ולפנות לערכאה הנכונה עבורו/ה (בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה). לעיתים קרובות שיהוי בקבלת החלטה היכן לפעול ומה מתאים לי יותר, עלול לפגוע באותו בן הזוג שמשתהה, אם בפגיעה כלכלית ואם בפגיעה בהליך עצמו כפי שעוד יפורט בהמשך.

סמכותו הבלעדית והייחודית של בית הדין הרבני

"שיפוט בעניני נישואין וגירושין"
  1. עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי הדין הרבניים.
ניתן לראות כי בכל הקשור לנישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל הסמכות היחודית שייכת לבית הדין הרבני. כך יוצא כי לבית המשפט לענייני משפחה אין כל סמכות בעניינים הקשורים לנישואין וגירושין של בני זוג יהודים.

בתי הדין הרבניים

סמכות מקבילה בין בית הדין הרבני לבין בית משפט לענייני משפחה

ברוב ענייני בני הזוג על-פי המצב המשפטי הרווח במדינת ישראל, קיים נוהל לפיו סמכויות רבות ניתנו באופן מקביל לשתי ערכאות שונות: בית הדין הרבני ובית משפט לענייני משפחה. לשתי ערכאות אלו סמכויות מקבילות בענייני רכוש, מזונות ומשמורת, וכי תפיסת אותה סמכות נוצרת מהבחירה הראשונה של אותו בן זוג שמחליט להגיש את תביעתו.
דהיינו, סמכות השיפוט תיקבע בהתאם לאותה ערכאה שבחר בן הזוג שפתח ראשון את ההליך המשפטי. נכון, כי על מנת להגיש תביעה בבית הדין הרבני, על אותו צד שמחליט להתגרש להגיש תביעת גירושין כרוכה (ראה כריכה בבית הדין הרבני בהמשך). נכון גם כי לעיתים קימות מחלוקות על אופן פתיחת ההליך. אולם, ככלל התביעה הראשונה שמוגשת, היא זאת שתקבע היכן יתנהלו ההליכים לאורך כל הדרך.
 

מבחני הכריכה והסמכות של בתי הדין הרבניים

על מנת להקנות לבית הדין הרבני את הסמכות בהליך הגירושין, נדרש הצד המעוניין בכך להגיש תביעת גירושין כרוכה. על-פי הוראות הדין והפסיקה לא מספיק שצד מגיש תביעת גירושין על מנת להקנות לבית הדין את הסמכות. נדרשת גם תביעה כרוכה גירושין.
 
הכלל המשפטי: סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 (להלן – החוק או חוק שיפוט בתי דין רבניים) קובע את סמכותו הנכרכת של בתי הדין הרבניים. וזו לשון הסעיף:
"שיפוט אגב גירושין: הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג".
 
לעניין זה יפים דברי בית הדין הרבני הגדול בתיק 1700-21-1 פלוני נ' פלוני:
 
בהסתמך על החלטה של בית הדין האזורי בעבר בתיק אחר - בה נקבע, כי "לאור המצב החוקי של 'מרוץ הסמכויות', אין מנוס מן הקביעה כי הקדמת פתיחת תיק אף בסדר גודל של דקות, יש בה כדי לחרוץ את גורל הסמכות".
 
כמו כן נאמר שם:
"נראה כי התשובה לשאלה, למי הסמכות כאשר התביעות הוגשו בו בזמן לשתי הערכאות הינה פשוטה יחסית. בערעור 4280-21-1 פלונית נ' פלוני הנ"ל אמרנו, כי "הסמכות של בית המשפט לעניני משפחה היא סמכות שיורית. הסמכות של בית הדין לדון בענינים שנכרכו בתביעת גירושין בהתאם לתנאי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים היא סמכות ייחודית (Lex Specialis)". על פי כללי פרשנות משפטית מקובלים, כאשר על ענין מסויים שולטות שתי הוראות חוק הנראות סותרות, ההוראה ספציפית גוברת על ההוראה הכללית. לפיכך, כאשר קיימת התנגשות בין סמכות בית הדין הרבני לבין סמכות בית המשפט לעניני משפחה בשל שתי תביעות שהוגשו בה בעת, גוברת הוראת סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, שהינה הוראה ספציפית, לפיה הכריכה בתביעת הגירושין מקנה את הסמכות לבית הדין הרבני".
  
ראה גם: בג"ץ 8497/00 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו]:
 
"אולם ההלכה המשפטית הינה כי אם ביה"ד קנה סמכות לדון בתביעת המשמורת מחמת היותה כרוכה בתביעת גירושין, אזי נשללת האפשרות להגשת תביעתם העצמאית של הקטינים בעניין משמורתם לביהמ"ש.
(לעניין זה מובהר כי נושא המשמורת כרוך מטיבו ומטבעו בתביעת הגירושין, גם אם לא הוזכר מפורשות ולא נכרך מפורשות בלשון התביעה, ולפיכך לא ניתן להגיש תביעה עצמאית של הקטינים בענייני משמורת, כל עת שסמכות השיפוט בנושא זה הוקנתה לכב' ביה"ד מכוחה של תביעת גירושין).
מכאן שבעניינינו אין בסמכות ביהמ"ש לענייני משפחה לדון בתביעה החדשה לסדרי ראיה אשר הוגשה על ידי האם, בשם הקטינים".
מבחני הכריכה שהושרשו בפסיקה, הינם על יסוד המבחן המשולש, אשר הותווה בפרשת גבעולי (ראה : ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד (4), וגם בע"מ 9530/02פלוני נ' פלוני).
 
המבחן מחלק את תנאי הכריכה לשלושה חלקים עיקרים:
  1. מבחן כנות תביעת הגירושין
  2. כנות הכריכה
  3. האם הכריכה נעשתה כדין
 
מכאן יוצא כי על מנת שתביעת גירושין שהוגשה אל בית הדין הרבני תגרום לכך שבית הדין הרבני יהיה הסמכות לדין בענייני הצדדים, הרי שהתביעה צריכה להיות תביעת גירושים כרוכה ועליה לעבור את מבחני הכריכה.
  
בית הדין הרבני

מזונות אישה בבית הדין הרבני
על-פי הוראות דין תורה מחויב הבעל לזון את אשתו (למעט במקרים חריגים שיפורטו בהמשך). הוראות הדין אלו קיימות מאות שנים. עיקר ההלכה מתבססת על העובדה כי האישה מתרגלת לרמת חיים מסוימת ולכן היא זכאית להמשיך בה.
חיוב מזונות אישה הינו חיוב כולל, אשר מתייחס לכלל רמת החיים שהורגלה האישה, לרבות: רכב, טיפולים קוסמטיים, רכישות בגדים, מדור וכו'.
הכלל ההלכתי במזונות אישה הינו "עולה עימו ואינה יורדת עמו". דהיינו האישה תהיה זכאית לעלות עם הבעל ברמת החיים ולא לרדת לרמת החיים שלפני נישואיה. עיקר מזונות האישה נובע מרמת ההכנסה של הבעל, יכולת ההשתכרות, גובה הכנסותיו וכו'. יתרה מזאת, הבעל מחויב לזון את אשתו ופעמים רבות מחייבים בתי הדין הרבניים את הבעל לעבוד קשה יותר על מנת לזון את אשתו.
ישנם מצבים בהם אישה לא זכאית למזונות אישה. המקרים הינם שונים ומגוונים וננסה לתת מספר דוגמאות מרכזיות:
  1. אישה שיש לה הכנסה, אם ממקור עבודה ואם ממקור אחר - יוכל הבעל לטעון כי "מעשה ידיה יהיו תחת מזונותיה". דהיינו, הכנסתה היא מזונותיה. במקרים מסוימים יוכל בעל לבקש כי יועברו אליו הכנסות האישה והוא ייתן לה מזונותיה. במקרים אחרים תוכל האישה להשיב כי הכנסתה אינה מספקת ולכן היא דורשת לכל היותר את ההפרש בין סכום המזונות המגיע לה בפועל.
  2. אישה מורדת בבעלה - כאשר מוכח כי אישה מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה תוכרז כאישה מורדת ואז לא תהיה זכאית למזונותיה.
  3. בני הזוג חיים ביחד - כאשר בני הזוג חיים ביחד, יוכל הבעל לטעון כי הוא משלם את כל הוצאות הבית ולכן לא מגיע לאישה מזונות.
  4. כאשר אישה עוזבת את הבית ולא מסיבות של אלימות חלילה וכדומה - הרי שחובת המזונות של הבעל לא חלה עליו, מאחר וחובת מזונות אישה חלה כאשר האישה מתגוררת עם הבעל.
     

תביעת כתובה בבית הדין הרבני

כתובתה של האישה:
ערב הנישואין, הבעל חותם לאשתו על כתובתה. הבעל נשבע שבועה חמורה בתקיעת כף, על דעת המקום ועל דעת הנשבעים לקיים את הכתוב בשטר הכתובה. שטר הכתובה נועד לספק לאישה סכומי כסף ראשוניים להתמודדות עם כניסתה המחודשת לחיים החדשים כאישה פנויה.
הבעל חייב בכתובת האישה, עיקרה ותוספתה, ובפיצוי האישה במידה והוא אחראי על הרס חיי הנישואין והתא המשפחתי, מחמתו של הבעל.
לעניין זה, יפה פסיקת הריצב"א, הפוסק, כי אם דרישתה של האישה לגט נעשית בעקבות דבר יסודי בנישואין, כגון חיי אישות, מרידות הבעל, ולא מקיימן, בגידות של הבעל, לא זן את אשתו הרי שהבעל יהיה חייב בתוספת כתובתה.
הווה אומר, שבאים בעל ואישה בחיי נישואין, והבעל חותם על שטר כתובה, הרי שזו מעגנת בתוכה את יסודות התווך של חיי הנישואין. לבעל יש קשת חבויות כלפי האישה, ואם לא יקיימן, הרי שהבעל מפר דבר יסודי בחיי הנישואין, וקמה לאישה הזכות לדרוש גטה וכתובתה ותוספת כתובתה.
לסיכומה של סוגיה זאת, לפיה חייב הבעל לשלם לאישה כתובתה ותוספת כתובתה, תובא פסיקת בד"ר בתיק מס' 4542-21-1 פלונית נ' פלונית:
"אבל אם הבעל אינו זן את אשתו מפני שאינו רוצה להשתכר ולזון, ובגלל זה היא דורשת גט, הרי דרישת הגט באה בגלל מרידתו של הבעל, והגירושין הם באשמתו שהרי לא מאונס אינו זן אותה אלא מרצון, כי בזדון מרד באשתו, ולו היה רוצה הרי יש לו היכולת להשתכר ולזון אותה. ואף שבסוף פסוק הגירושין הם לפי דרישת האשה, דרישה זו אינה אלא תוצאה הגיונית מרצונו או אי רצונו של הבעל, ולכן זה נקרא שמחמתו באה הדרישה לגט. ולא יתכן לומר בכגון זה שהגט הוא מחמתה. ומאחר שיסוד הפטור לר"ח הנך דכופין מחמתה נופל כאן, לכן גם לדעת הר"ח אין הבעל פטור מלשלם התוספת".
בפסק הדין אוזכרה גישתו של הרא"ש לפיה אם עילת הגירושין נולדה ברצונו, כך שאין לבעל לפרנס מפני שלקח אישה שנייה או שאין הבעל נותן מדור לאשתו או שהוא לא מקיים חובותיו כבעל, הרי שיש בכך משום ביטול אחד התנאים היסודיים בחיי הנישואין – כלכלת האישה, וחיי הנישואין מופרים.
נעשה כמי שאינו רוצה את אשתו, אלא הבעל, בהנהגתו מרצונו, במציאות אינו רוצה בקיום הנישואין, לא נעשה אלא ממש אינו רוצה את אשתו. ואם כן הרי הגירושין הם מחמתו ולא מחמתה, ולכן מודה גם הרא"ש ופוסק בתשובה הנ"ל שעל הבעל לשלם העיקר והתוספת.
"הרי שאם הגירושין הם בגלל אי מילוי התחייבות שהתחייב עליה הבעל במפורש בשטר הכתובה, אם כי הגירושין הם על פי רצון האישה, אין לומר על דעת גירושין לא התחייב בתוספת, אלא אדרבא, התחייבות התוספת שבשטר הכתובה היא על דעת ההתחייבות האחרת שבה, שאם לא ימלאנה ישלם התוספת".
 
"הנה בעניין פיצויים על הרס המשפחה בעקבות מעשים שנעשו במשך תקופה ארוכה.... ופגיעה באישה ודאי שזכאית לפיצויים כאלה....".
(הגאונים ע' ורנר, י' רוזנטל, מ'חמויי בפד"ר א' עמ' 137 "ד"ה והנה")

גובה שטר הכתובה וחיוב הבעל / שטר כתובה מופרז:
לעיתים קרובות בעת חתימת הנישואין חותם הבעל על שטר כתובה בסכומים גבוהים ביותר, לעיתים אף סכומי כתובה מופרזים, כגון 10,000,000 ₪ כאשר הבעל משתכר 5,000 ₪ בחודש. לאור זאת נכתב פסק דין של בית הדין הרבני הגדול אשר הגביל את גובה הכתובה עד לסך של 120,000 ₪ גם אם כתוב בה יותר, בשנים האחרונות בתי הדין הרבניים נוטים למתן את סכומי הכסף של הכתובה.
יתרה מזאת, לעיתים קרובות, ממתינים בתי הדין הרבניים לפסיקת בית המשפט לענייני משפחה לעניין הרכוש על מנת לפסוק בכתובה. ואם ענייני הרכוש מתנהלים אצלו, הרי שלוקח בחשבון את ענייני חלוקת הרכוש.
 
המידע המשפטי המוגש, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, כאמור, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ ו/או ייעוץ משפטי. מור, בוקר ושות' - משרד עו"ד ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע משפטי ו/או אחר שניתן באתר ו/או מאמר זה.

הגשת תביעה בבית הדין הרבני
הגשת תביעה בבית הדין הרבני
בית הדין הרבני הנו ערכאה שיפוטית ייחודית לתביעת גירושין במדינת ישראל. בנוסף, בית הדין הרבני משמש כערכאה מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה במספר נושאים ובהתקיים התנאים לכך.
קרא עוד>>
 
מה היא כריכה לכתב התביעה לגירושין
מה היא כריכה לכתב התביעה לגירושין
כאשר אחד מבני הזוג מבקש להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, עומדת בפניו האפשרות לצרף לתביעת הגירושין, תביעה ו/או תביעות נוספות באחד הנושאים הבאים: מזונות, משמורת והסדרי ורכוש.
קרא עוד>>
 
עילות גירושין
עילות גירושין
על מנת שבית הדין הרבני יקבל את תביעת הגירושין, על בן או בת הזוג להוכיח קיומה של עילת גירושין עפ"י דיני ישראל.
קרא עוד>>
 
כתובה
כתובה
כתובה היא שטר חוב כלכלי הנחתם בשעת הנישואין כדי להבטיח את פרנסת האישה למקרה שתתאלמן מהבעל או למקרה של גירושין. הכתובה נועדה גם לשמש מעצור בפני גירושין פזיזים, "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה".
קרא עוד>>
 
סרבנות גט
סרבנות גט
בדין העברי גירושין יהיו רק בהסכמת בני הזו, כך, שלבית הדין אין סמכות להורות על גירושין ללא הסכמה של הצדדים. בתי הדין יכולים לעיתים לכפות גירושין, אך גם בכך אין די במקרים רבים לקבלת הגט.
קרא עוד>>
 
אישה מורדת
אישה מורדת
עפ"י ההלכה והדין העברי, קיימים שני סוגים של אישה מורדת, השונים האחד והשני ובעלי משמעויות שונות. האחד, מכונה בארמית "בעינא ליה", שמשמעותו "אני רוצה אותו". כלומר, אישה מורדת אשר אינה מעוניינת
קרא עוד>>
 
בעל מורד
בעל מורד
ההלכה היהודית קובעת כי חיוב עונה מוגדר הוא: "חיוב לחיות עמה חיי אישות, כפי יכולתו הגופנית וכפי שצרכי עבודתו ומקצועו מאפשרים לו". חיוב זה הוא אחד החיובים הבסיסיים של הבעל כלפי אישתו.
קרא עוד>>
 
מרוץ סמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית משפט לענייני משפחה
מרוץ סמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית משפט לענייני משפחה
בעיה שכיחה בקרב בני זוג אשר נישואיהם עלו על שרטון היא ביצוע הצעד הראשון, קרי, הגשת תביעה לגירושין על הכרוך בה. קיימת חשיבות לכל אחד מבני הזוג לכלכל את צעדיו, ללא דיחוי, על מנת לקבוע מה הערכאה
קרא עוד>>
 
מה עדיף? בית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני
מה עדיף? בית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני
הדעה הרווחת המבוססת על פסיקת בתי הדין הרבני ובתי המשפט לענייני משפחה היא, כי בית הדין הרבני טוב יותר עבור הגבר, ובית המשפט לענייני משפחה טוב יותר עבור האישה.
קרא עוד>>
 

 
 

 השאר פרטי התקשרות 
 ונחזור אליך בהקדם

 

     
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:


 

 
 
 
מהי הטרדה מאיימת

 חשיבות  צוואה
 צו הגנה מתי?
 גביית מזונות באמצעות הוצאה לפועל
 הסכם ממון
הסכם גירושין
 
 
 
 
 
 פס"ד למזונות ילדים
 פס"ד לפירוק שיתוף דירה
פס"ד לאיזון משאבים של בני  הזוג
פס"ד לקביעת מוניטין  של הבעל בקריירה
 פס"ד לקביעת שווי נכסי קריירה
פס"ד למזונות אישה
 
 כתובות  בתי משפט לענייני משפחה /בתי הדין הרבניים
 אתר משרד הרווחה -פקידי הסעד
אתר הוצאה לפועל
 רשות המיסים
 אתר בית הדין הרבני
אתר בית המשפט

 
מור, בוקר ושות' - משרד עו"ד   מרכז עזריאלי, מגדל משולש קומה 28  דרך מנחם בגין 132, תל אביב  67023    טל. 03-6955644   פקס. 03-6096269

לייבסיטי - בניית אתרים